#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלו. משנתנו הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין בבית הכנסת של אותה העיר. מדוע אסורין, ומדוע תמוה שהרמב""ם פסק כן? "	"שהוו להו כשותפים שאוסרים זה על זה. הרמב""ם פסק כראב""י שבחצר שאין בה דין חלוקה שניהם מותרים, וא""כ תמוה שפסק כמשנתנו שהיא כשיטת רבנן כדאמר לעיל שבית הכנסת כחצר שאין בה דין חלוקה."	נדרים מח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלז. ההוא גברא דהוה ליה ברא דהוה שמיט כיפי דכיתנא אמר ליקני הדין ואי הואי בר ברי צורבא מרבנן לקנייה, אמר רב נחמן קני דהא סודרא קני על מנת להקנות וקני. מה הקשו על דבריו ומדוע סבר שלא קשה? 	"רב אשי הקשה ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס ליה לא מתפיס ועוד סודרא קני על מנת להקנות וקני מן השתא, הלין ניכסין דהדין לאימתי קני לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן, לכי הוה הדר סודרא למריה.<br>ורב נחמן סבר שאי תפיס את הסודר צריך להחזירו וכך סבר גם רב אשי ורק לדחויא בעלמא אמר, וסבר רב נחמן דכיון דלא אמר בהדיא דלא ליקני עד דהוי צורבא מרבנן ואמר סתמא, כמאן דאמר מעכשיו.<br>רבא הקשה לרב נחמן דהא מתנת בית חורון דקני על מנת להקנות ולא קני. זמנין א""ל ר""נ דסעודתו מוכיח עליו. ופירשו רבותיו של הר""ן שאין אדם עשוי ליתן לאחר סעודה שהכין לנשואי בנו הילכך לא הוי אלא הערמה ואסור. והר""ן פירש דסעודתו מוכחת עליו שרצה המדיר שיהנה אביו מהסעודה שהכין הוא לבנו ואביו ממנו נהנה, אבל הכא נוח לי שיהנה הבן מאביו שכך סדר נחלות. וזימנין א""ל ר""נ ר' אליעזר היא דאמר אפי' ויתור אסור במודר הנאה, ופי' הר""ן כונתו דנהי דקני ע""מ להקנות לענין דינא קני משום חומרא דנדרים אמרינן דלא קני.<br>"	נדרים מח:		
